טיב טעם הכרמל תעשיות (2002) בע"מ נ' בניטח

החלטה

אכן, לתגובת המשיבה לא צורף תצהיר, ועל כן לא הייתי משתית החלטתי על הטענות בדבר מגעים ישירים של המבקש עם משרד ב"כ המשיבה, ברם, בתגובת המבקש על תגובת המשיבה בולטת בהעדרה הכחשה של מגעים אלה, כמו גם התייחסות עניינית למסירה לידי שותפו של המבקש, בבחינת מורשה לקבלת כתבי בי דין עבורו. לא למותר לציין, כי גם לתגובת המבקש (שהוגשה באיחור, ונקלטה רק אחרי בקשת המשיבה ליתן החלטה בהעדר תגובת המבקש) לא צורף תצהיר.

מכאן, כי יש לקבוע שהאזהרה אכן הומצאה כדין, ולפיכך, שההתנגדות הוגשה באיחור.

באשר לנימוקי הארכת המועד, הרי שכאן מתעורר קושי, שכן המבקש מכחיש את עצם קבלת האזהרה (ולפיכך לא נדרשת לו, לשיטתו, הארכת מועד, כלל), אולם הכחשה זו נדחתה זה עתה. הפסיקה, יש לזכור, קבעה זה מכבר, כי הכחשת מסירה ובקשה להארכת מועד הן בבחינת גרסאות עובדתיות סותרות. זאת ועוד, נימוקו היחיד, למעשה, של המבקש להארכת המועד הוא אי-ידיעה בפועל אודות התיק, וכבר עמדתי בתחילת הדברים על הבעייתיות הדו-צדדית העולה מהעדר תצהיר בתמיכה בתגובה ובתגובה-לתגובה, שם מוזכרים המגעים שהיו, לכאורה, בין המבקש למשרד ב"כ המשיבה.

מאידך, בפי המבקש טענת הגנה ראויה ביותר, והיא כי החתימה הנחזית להיות חתימתו על גבי שטר החוב – זויפה, ואינה חתימתו (גם במספר תעודת הזהות נראה כי נפלה טעות בספרת הביקורת).

דומה, איפוא, שבאיזון בין טענת ההגנה בפועל לבין סוגיית המועד, שהכרעה בה תחייב התבססות על גרסאות שלא נתמכו בתצהיר, יש מקום להורות על הארכת המועד להגשת ההתנגדות.

אני מאריך את המועד להגשת ההתנגדות, איפוא, עד למועד הגשתה. אני פוסק את הוצאות הבקשה בסך של 1,800 ₪, ומורה כי המבקש ישלמם למשיבה אם תתקבל התביעה השטרית נגדו.

נוכח התוצאה אליה הגעתי, בשלה השעה להתייחס לשאלת הסמכות המקומית, לגביה לא נדרשה תגובת המשיבה בהחלטתי מיום 30.5.2011.

המשיבה תודיע עמדתה תוך 14 יום.

ניתנה היום, כ"ז אלול תשע"א, 26 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: